“ישראלים המבקרים באיטליה יוכלו לנהוג עם הרישיון הישראלי”? ממש לא!
לפעמים, מספיקה כותרת מטעה אחת באתרי חדשות כדי לגרום לבלבול, לעורר תקווה אצל אנשים או פאניקה מהצד השני. השבוע ראינו עדות לכך, עם פרסום בתקשורת של ההודעה של שרת התחבורה, תא”ל (במיל’) מירי רגב, על כך שישראלים המגיעים לאיטליה יוכלו לכאורה לנהוג עם הרישיון הישראלי שלהם. “בשורות טובות לישראלים המבקרים והעובדים באיטליה”, הכריזה כותרת המשנה של אחד מאתרי החדשות. אתר גדול אחר הגדיל וכתב “סוף סוף: בשורות מצוינות לטסים לאיטליה“. אז זהו, שמי שנכנס לפרטים או קרא את הכתבה לעומק, מבין שזה לא בדיוק ככה ושאם אתם מטיילים באיטליה בקרוב, עדיין תצטרכו להוציא רישיון נהיגה בינלאומי.
מהי המשמעות של הסכם ההכרה ברישיון הישראלי?
בואו נעשה קצת סדר בדברים. בצד החיובי יש הסכם הכרה בין ישראל לאיטליה, ואנחנו ממש לא מזלזלים בו. ההסכם המתגבש מגדיר שישראלים עשויים לנהוג, בתנאים מסוימים, עם רישיון הנהיגה הישראלי שלהם בארץ המגף. מבחינה מעשית, אותם ישראלים יוכלו לבצע המרה של הרישיון המקומי שלהם לרישיון איטלקי, בהליך פשוט שלא דורש ביצוע של טסט מעשי ותיאוריה, על כל הבירוקרטיה, העלויות והקושי שבזה.
האותיות הקטנות והחשובות מאוד הן ש”אותם ישראלים” הם כאלה שקבעו תושבות באיטליה, בין אם למטרות של לימודים, קריירה או כל דבר אחר, כך שהם נמצאים באיטליה שנה אחת לפחות. עד עכשיו, המצב הקיים הוא שמאז 2018, שנה בה הסכם ההכרה הדדי הקודם בין ישראל לאיטליה הסתיים, שישראלים המתגוררים באיטליה למעלה משנה היו נדרשים בשיעורי נהיגה, במבחן מעשי ובתיאוריה – בשפה האיטלקית, כמובן, מה שהופך את המשימה למורכבת. רק אז הייתה מתבצעת המשימה החשובה של המרת רישיון נהיגה ישראלי לאיטלקי, והנהגים היו יכולים לנהוג כחוק.
על אותו עיקרון איטלקים הנמצאים בישראל למטרות דומות יוכלו לבצע המרה של הרישיון שלהם, שוב – בלי שהם צריכים לבצע המרה של הרישיון, מבחנים וכן הלאה. אז נכון שבדרך כלל תהליך המרת רישיון נהיגה הוא קצר וזול יותר מאשר הנפקת רישיון נהיגה מאפס, אבל עדיין אסור לזלזל בו. ברמת המחירים של היום בישראל, בהוראת הנהיגה ובכל תחום אחר, הם יכולים לחסוך בקלות כמה אלפי שקלים.
השורה התחתונה: לא רלוונטי לתיירים
עבור ישראלים שנמצאים באיטליה לפרק זמן ממושך, חידוש ההכרה ברישיון יכול להיות חדשות מעולות. אבל מכיוון שאנחנו עוסקים כאן בעיקר בתיירות באגם גארדה, עולה השאלה עד כמה השינויים האלו רלוונטיים עבור מי שמגיע לאזור באופן חד פעמי. בקבוצות הפייסבוק השונות ובאתרי התקשורת עלו לא מעט פוסטים לאחר הפרסום, עם תקוות של לא מעט מטיילים שהנה, נחסך מהם התהליך הדורש הוצאה של רישיון נהיגה בינלאומי. המציאות היא שההסכם הזה, גם אם ייצא לפועל באופן רשמי וחתום, בכל מקרה לא מתייחס לתיירים המגיעים לאיטליה.
מי שקרא את הכתבות ואת הודעת משרד התחבורה לעומק יכול היה להגיע למסקנה הזו, אם כי בחלק מאתרי האינטרנט החדשותיים בחרו ליצור את הרושם שהפטור רלוונטי גם עבור תיירים – לפחות בכותרות. יכול להיות שמדובר בחוסר תשומת לב, בפרסום בלי ירידה משמעותית לפרטים או בעריכה מרושלת, הביקורתיים יגידו כניסיון מכוון לקבל קצת טראפיק עם כותרת מפוצצת שלא ממש מחזיקה מים.
אל תתעצלו להוציא רישיון
אז מה עושים? פשוט מאוד: מוציאים רישיון נהיגה בינלאומי, שתקף רק בצמוד לרישיון הפלסטיק הישראלי. אז נכון, יכול מאוד להיות שתשמעו סיפורים על מטיילים שכן הצליחו לשכור רכב עם הרישיון המקומי שלהם, או על חברות השכרת ש”מעגלות פינות” או נכנעות למאמצי שכנוע, כך שהישראלים הצליחו “לעקוץ את המערכת” ולחסוך כמה שקלים (באיטליה הם יותר קפדניים מאשר בישראל, ככה שכדאי לא לטפח תקוות מהבחינה הזו). בפועל סיכויים גבוהים שחברת ההשכרת תסרב לספק לכם את הרכב, או גרוע מכך: תסתבכו עם רשויות החוק באיטליה, אשר מבחינתן אדם שנוהג ללא רישיון בינלאומי דינו כאדם שנוהג ללא רישיון כלל.
כמו שכבר כתבנו במאמר נפרד, ממש אין סיבה להילחץ מהנפקת הרישיון, שנעשית תוך דקות ספורות ובעלות סמלית. זו כנראה תהיה המציאות גם בשנים הקרובות, עם כל הכבוד למאמצים של שרת התחבורה, לשיתוף הפעולה הפורה בין ישראל לאיטליה או למפורסם בכותרות הראשיות והמשניות של אתרי החדשות.
