אגם קארצה הוא קטן מאוד: למעשה מדובר בבריכת מים אלפינית זעירה יחסית שאפשר להקיף ברגל תוך רבע שעה. אבל על מה שחסר לו בממדים, הוא מפצה בצבעים. גווני הטורקיז-אזמרגד שלו, המשתקפים מול רקע ההרים הדרמטי של הלטמאר, הפכו אותו לאחד הסמלים החזותיים המובהקים ביותר של הדולומיטים. אם אתם מבקרים באזור אגם גארדה ורוצים לחקור חלק מהאגמים המדהימים של צפון איטליה, זו בהחלט יכולה להיות בחירה מוצלחת.

בכתבה הזו נצלול (בעדינות, כי אסור לשחות שם בפועל) לכל מה שצריך לדעת על אגם קארצה: איך הוא נוצר, מאיפה הגיע השם המיוחד שלו, למה לפעמים הוא נראה כמו יצירת מופת ולפעמים כמו שלולית מאכזבת, ואיך משלבים אותו בטיול יום נוח מאגם גארדה.

מהו אגם קארצה? המספרים והעובדות שמאחורי הגלויה

אגם קארצה (יש שכותבים "קארזה") שוכן בטירול הדרומי, באזור עמק אגה (Val d'Ega), למרגלות הרי הדולומיטים – ליתר דיוק, רכס ההרים קטינסיו ולטמאר, הממוקם בגובה של כ-1,520 מטר מעל פני הים. הוא ממוקם בין הכפרים נובה לוונטה (Welschnofen) לבין הכפר הקטן קארצה, כ-20 קילומטר מדרום-מזרח לבולזאנו, עיר הבירה של דרום טירול.

מדובר באגם קטן בכל קנה מידה: כ-300 מטר אורך ו-140 מטר רוחב בלבד, מה שיוצר שטח פנים של כ-3.5 הקטרים בלבד. זה בערך בגודל של כמה מגרשי כדורגל, לא יותר. אבל מה שמפתיע יותר הוא העומק המשתנה שלו: בשנים גשומות, בחודשי האביב – בהם השלגים בהרים נמסים ומזינים את האגם – העומק יכול להגיע לכ-22 מטר. לעומת זאת באוקטובר, בסוף העונה, הוא עלול לצנוח לכ-6 מטר בלבד. כלומר האגם "נושם" עם העונות, מתמלא ומתרוקן בהתאם לכמות המים שמגיעה מההרים.

הקרקעית עשויה מסלעי דולומיט וגיר, אותם סלעים שנתנו את השם לכל הרכס ההררי, ומכוסה במשקע דק של "קמח סלעים" – אבקת מינרלים שנוצרת מטחינה של הסלע על ידי קרחונים ומים זורמים. החומר הזה, יחד עם צלילות המים והאופן שבו האור נשבר ומשתקף בקרקעית הבהירה, יוצר את גווני הטורקיז והאזמרגד המהפנטים שהאגם מפורסם בזכותם. על גבי המים אנחנו רואים את ההשתקפויות, שהפכו את האגם לאחד המפורסמים בעידן האינסטגרם: עצי האשוח של יער קארצה הצמוד לו, ומאחוריהם רכס ההרים.

שימו לב: האגם מוגן כשמורת טבע, ככה שאסור לשחות בו. 

איך אגם קארצה נוצר?

הסיפור הגיאולוגי של האגם מתחיל הרבה לפני שבני אדם הגיעו לאזור. במהלך תקופת הקרח האחרונה, לפני כמה עשרות אלפי שנים, קרחונים ענקיים כיסו את כל אזור הדולומיטים. הם גלשו לאיטם דרך העמקים, תוך שהם מגרדים ומעצבים את הסלע שמתחתם. כשהקרחונים החלו לסגת, הם השאירו מאחוריהם "מורנות" – ערמות של אבנים, חצץ ואדמה שנסחפו יחד עם קרח הקרחון.

באזור קארצה, מורנה כזו יצרה מעין סכר טבעי שחסם שקע גיאולוגי קיים בעמק, וכך נולד אגן שבו התחילו להצטבר המים המופשרים. במקביל, מעיינות תת-קרקעיים הנובעים מתוך מסיב הלטמאר החלו להזין את השקע הזה באופן קבוע. התוצאה היא האגם שאנחנו מכירים היום: לא אגם שנוצר מנהר או מגשמים, אלא בריכה אלפינית שמוזנת כמעט כולה ממי מעיינות ומשלגים נמסים.

זה גם ההסבר לתנודות העונתיות הקיצוניות בגובה המים. בניגוד לאגם גארדה, שהוא מאגר ענק עם שינויים די מצומצמים במפלס (בממוצע, כ-130-100 ס"מ לאורך השנה), אגם קארצה הקטן מגיב כמעט מיידית לכמות השלג שירדה בחורף ולקצב ההפשרה באביב. זו גם הסיבה שהצבעים והמראה הכללי של האגם משתנים כל כך בין עונה לעונה, ולפעמים אפילו בין שבוע לשבוע.

אגדת בת הים והמכשף המאוהב

מקור השם אינו ודאי לחלוטין, אך אחת ההשערות קושרת אותו למשפחת הצמחים "קריקאסיה" שגדלה באזור. השם שבאמת מספר את הסיפור של האגם הוא הכינוי שניתן לו בשפת הלאדינית, שפתם הקדומה של תושבי הדולומיטים: "לץ' דה ארגובנדו" (Lec de Ergobando), שפירושו "אגם הקשת בענן".

מאחורי הכינוי הזה עומדת אגדה עממית קסומה, שמסופרת עד היום לכל מבקר שעוצר ליד לוחות ההסבר סביב האגם. לפי האגדה, פעם חיה באגם בת ים יפהפייה בשם אונדינה, בעלת שיער זהוב וקול שירה כה מקסים שכל מי ששמע אותו התאהב בה מיד. יום אחד עבר באזור מכשף בשם מסארה, שגר על פסגת הר הלטמאר, שמע את שירתה והתאהב.

הבעיה היא שאונדינה לא רצתה בקרבתו, וככל שניסה להתקרב אליה היא נעלמה למעמקי האגם. נואש, פנה מסארה למכשפה בשם לנגוורדה וביקש עצה. המכשפה הציעה לו תוכנית: להתחפש לסוחר תכשיטים ולכשף קשת בענן עשויה אבנים יקרות, שתימתח מפסגת הקטינאצ'ו ועד הלטמאר כדי לפתות את אונדינה לצאת ולהתפעל מהיופי שלה. מסארה עשה בדיוק כפי שנאמר לו – כל פרט חוץ מאחד. הוא שכח להתחפש.

כשאונדינה יצאה מהמים כדי להתבונן בקשת המרהיבה, היא זיהתה מיד את המכשף מתחת להסוואה שכמעט ולא הייתה קיימת. היא נעלמה שוב למים, הפעם לתמיד. מסארה, זועם ושבור לב, קרע את הקשת מהשמיים וניפץ אותה לרסיסים לתוך האגם, לצד כמה תכשיטים. 

כך, לפי האגדה, כל הגוונים המרהיבים של אגם קארצה – מהטורקיז הבהיר ועד הירוק העמוק – הם השברים הנוצצים של אותה קשת בענן שנשברה מרוב אהבה שלא קיבלה מענה. במים רדודים במיוחד, בעיקר לקראת סוף הקיץ, אפשר לפעמים לראות פסל ברונזה קטן של אונדינה שממש מבצבץ מעל פני המים. ברוב השנה, הפסל הזה מכוסה במים לחלוטין.

מזג אוויר ואקלים באגם קארצה

אזור הדולומיטים ידוע במזג אוויר הררי קלאסי, כלומר הפכפך ובלתי צפוי. גם בקיץ, כשבעמקים ובאגם גארדה שורר חום נעים, בגובה של 1,520 מטר עשויים להופיע תוך שעות ספורות שמש קופחת, עננות סוערת וממטרי גשם קצרים וחדים. זהו חלק בלתי נפרד מהחוויה האלפינית, ומי שמגיע לאזור צריך תמיד לקחת איתו שכבת בגד חמה, גם אם היעד הסופי הוא אגם גארדה השטוף שמש.

מזג האוויר הזה משפיע ישירות על מה שרואים באגם עצמו. כפי שראינו, גובה המים תלוי בכמות השלג שהצטברה בחורף ובקצב ההפשרה, כך שאביב וראשית קיץ, בין חודשי מאי ליולי, הם בדרך כלל התקופה שבה האגם נמצא במלוא תפארתו, עם מים גבוהים, צלולים וצבעוניים במיוחד. לעומת זאת, ככל שהעונה מתקדמת לעבר הסתיו, המפלס יורד באופן ניכר, לפעמים עד לשליש מהעומק המקסימלי, וגם הצבעים נוטים להיות פחות דרמטיים. גם רוח חזקה יחסית עלולה לפגוע באפקט ההשתקפות המפורסם של ההרים במים, כך שלעתים דווקא בוקר שקט יספק את התמונות היפות ביותר. 

כמובן שגם טמפרטורת המים משתנה לאורך השנה. חודש אוגוסט הוא לרוב החמים ביותר, וטמפרטורות מי האגם במהלכו עשויה להגיע לכ-13 מעלות. ברוב השנה הטמפרטורה באגם נמוכה מאוד ונעה סביב 4–7 מעלות, ובחודשי החורף האגם קפוא.

כאן מגיעה הנקודה החשובה באמת: לא מעט מבקרים, במיוחד כאלה שראו תמונות מרהיבות באינסטגרם לפני ההגעה, חווים אכזבה מסוימת. כשהמים נמוכים, כשהשמיים מעוננים או כשגשם אחרון סיחרר משקעים לתוך המים, האגם יכול להיראות דל, עכור ואפילו קטן להחריד ביחס לציפיות. יש כאלה שבביקורות באינטרנט לא מהססים לתאר את החוויה במילים חדות: "עצרנו לתמונה, חמש דקות ונמשיך", או תלונות על כך שמדובר "בסך הכול בשלולית".

אפשר לטעון שהציפייה היא לרוב הבעיה, לא האגם עצמו. אגם קארצה אף פעם לא היה אמור להיות חוויה של כמה שעות. זהו יעד צילום ותצפית קצר, קסום כשהתנאים משתלבים, אבל תלוי מזל בהתאם לעונה, לשעה ולמזג האוויר של אותו יום ספציפי. אם אתם מתכננים לבקר בו, כדאי להגיע בבוקר מוקדם או בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כשהאור נכנס בזווית שמדגישה את הצבעים, ולנסות ולתזמן את הביקור לסוף האביב או לתחילת הקיץ, כשהסיכוי למים גבוהים וצבעוניים גבוה בהרבה.

מה עוד אפשר לשלב בביקור באזור?

אגם קארצה כמעט אף פעם לא מהווה יעד יחיד ליום שלם, בטח לא מאזור אגם גארדה. הוא די מרוחק, קטן וללא אטרקציות פעילות (אי אפשר למשל לשחות או לשוט כאן) וגם כי הוא ממוקם בדיוק בלב אזור עתיר אטרקציות. אם אתם שוכרים רכב באגם גארדה – וזו בדרך כלל האפשרות הנוחה ביותר למטיילים באזור –  תוכלו להגיע לכאן עצמאית, בהתאם למסלול הטיול שלכם.

אם אתם מעדיפים להשאיר את הנהיגה לאחרים, קיימים גם טיולי יום מאורגנים היוצאים מכמה מהעיירות סביב אגם גארדה אל הרי הדולומיטים. רובם כוללים יעדים מרכזיים כמו מעבר פורדוי, אורטיזיי או קבאלזה. לעיתים הם משלבים גם את אגם קארצה, בהתאם למסלול הספציפי של המפעיל, אבל להתרשמותנו בחלק גדול מהמקרים לא. לכן מומלץ לבדוק מראש את פירוט התחנות לפני ההזמנה.

מי שמעדיף לוותר על הנהיגה בכבישים ההרריים יכול לשקול גם סיור פרטי בן יום מבולזאנו, המיועד לקבוצות של עד 7 תיירים. הטיול המקיף (כ-10 שעות) עובר לאורך דרך הדולומיטים המפורסמת ומשלב כמה מהאתרים המרשימים ביותר באזור. המסלול כולל עצירה של כ-30 דקות באגם קארצה, ולאחר מכן ממשיך בין היתר למעבר קארר (Karerpass), מעבר פורדוי (Passo Pordoi), קורטינה ד'אמפצו, אגם מיזורינה ואגם ברייס. הסיור כולל איסוף ממקומות לינה בבולזאנו, אורטיזיי וברסנונה, ומתאים בעיקר למטיילים שמבססים את הטיול שלהם באזור הדולומיטים ורוצים להספיק לראות כמה שיותר ביום אחד, בלי להתעסק בניווט, בחניה או בתכנון המסלול.

לפרטי הסיור הפרטי בדולומיטים  

למטיילים שרוצים להקדיש יותר זמן לדולומיטים ולא להסתפק בטיול יום קצר, קיימים גם מסלולים מאורגנים של כמה ימים באזור. אפשרות כזו מתאימה במיוחד למי שמגיע במיוחד לאזור ההרים ורוצה לשלב כמה מהנופים והאתרים המרכזיים בלי להתמודד עם תכנון מסלול, הזמנת מקומות לינה והנסיעות בין העמקים השונים. אחד המסלולים המוצעים כולל טיול בן שלושה ימים בדולומיטים עם מדריך מלווה, המאפשר לחוות את האזור בקצב רגוע יותר ולשלב מספר נקודות עניין לאורך הדרך. אפשרות כזו פחות מתאימה למי שמגיע רק מאגם גארדה ליום אחד, אבל יכולה להתאים מאוד למטיילים שמתכננים להקדיש לדולומיטים חלק נפרד מהחופשה.

ראו את מסלול הדולומיטים המלא

טיפים חשובים לפני הביקור

האם כדאי לבקר באגם קארצה?

התשובה הכנה היא: כן, אבל עם ציפיות נכונות. אגם קארצה לא ייתן לכם יום שלם של פעילויות, ובימים גרועים הוא אפילו עלול לאכזב מבחינת הצבעים. אבל כשהתנאים אידיאליים – מים גבוהים, שמש בזווית הנכונה ורגע של שקט בין קבוצות המבקרים – מדובר בנקודת תצפית שקשה לשכוח, שילוב נדיר של יופי טבעי, אגדה עממית מרתקת וגישה נוחה יחסית מהבסיס הנוח שלכם באגם גארדה. אם כבר יצאתם לצפון איטליה, זו הזדמנות שממש כדאי לנצל.

איך מגיעים לאגם קארצה מאגם גארדה?

המרחק בין אגם גארדה לאגם קארצה תלוי מאוד מאיפה מתחילים את הנסיעה. מהחלק הצפוני של אגם גארדה, כלומר מריבה דל גארדה או טורבולה, מדובר בנסיעה של כשעה וחצי עד שעתיים בלבד. המסלול עובר לרוב דרך טרנטו ובולזאנו על הכביש המהיר A22, ולאחר מכן עלייה של כ-20-30 דקות נוספות דרך עמק אגה עד לאגם עצמו. מהחלק הדרומי של האגם, כמו פסקיירה דל גארדה או סירמיונה, כדאי לתכנן בין שעתיים וחצי לשלוש שעות נסיעה, בעיקר בגלל המרחק הנוסף עד לבולזאנו.

זו בדיוק הסיבה שאגם קארצה מתאים כל כך לטיול יום דווקא למי ששוהה בצפון אגם גארדה: הנסיעה סבירה, הכביש נוח יחסית ורובו כביש מהיר, וההרגשה של מעבר מנופי אגם ים תיכוני לנופים אלפיניים דרמטיים היא כשלעצמה חלק מהחוויה.

מה ללבוש לפני ביקור באגם קארצה?

אל תתנו למרחק הקצר מאגם גארדה להטעות אתכם. אגם קארצה נמצא בגובה של כ-1,520 מטר מעל פני הים, ולכן מזג האוויר בו שונה משמעותית מזה שתפגשו סביב האגם הגדול. גם ביום קיץ חם, הטמפרטורות עשויות להיות נמוכות ב-10 מעלות ואף יותר מאשר בסביבת האגם, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות ובערב.

מומלץ להגיע עם שכבת לבוש קלה נוספת, כמו פליז דק או סווטשירט, ובכל עונות השנה כדאי להחזיק בתיק גם מעיל גשם דק. מזג האוויר בדולומיטים ידוע בהפכפכות שלו, ולא נדיר שממטר קצר יחליף שמיים כחולים בתוך דקות ספורות. בנוסף, נעלי הליכה או נעלי ספורט נוחות יהיו בחירה טובה יותר מסנדלים, מכיוון שהשביל שמקיף את האגם כולל קטעים של חצץ, אדמה ושורשי עצים.

לפני שאתם מגיעים לאזור האגם, חשוב לכן להתעדכן בתחזית מזג האוויר המדויקת.

חניה באגם קארצה

חניה היא נושא שעשוי להיות מורכב באגם קארצה, כי מדובר ביעד תיירותי מבוקש עם קיבולת מוגבלת. יש חניון ראשי בתשלום ממש ליד האגם, במרחק הליכה של כמה דקות בלבד, לפעמים עם מגבלה של כמה שעות. יש מנהרה מסודרת שמגיעה מהחניון אל האגם.

לצידו יש גם חניונים חלופיים במרחק הליכה של כ-20-15 דקות מהאגם, שלעיתים זולים יותר או אפילו חינמיים בעונות מסוימות, אבל כדאי לבדוק זאת מראש כי המצב משתנה. בשיא הקיץ, בעיקר בסופי שבוע ובשעות הצהריים, החניונים מתמלאים במהירות, כך שהגעה מוקדמת בבוקר משתלמת גם מבחינת החניה וגם מבחינת האור והשקט.

מי שמעדיף לוותר על החניה יכול להגיע גם באוטובוס מתחנת הרכבת בבולזאנו, בקו שעולה דרך עמק אגה ועוצר ממש ליד האגם, או לשלב את הביקור עם רכבל: מנובה לוונטה אפשר לעלות ברכבל קניג לאורין ולהמשיך עם הרכבל עד תחנת ביניים. משם משלימים הליכה נעימה של כ-20-30 דקות, דרך שביל שכולל גם גשר תלוי קטן, ומגיעים לאגם מהכיוון ההררי.

כמה זמן צריך להקדיש לאגם קארצה?

רוב המבקרים מבלים באגם בין 30 דקות לשעה. ההליכה סביב האגם קצרה מאוד, ויש כמה נקודות תצפית יפות לאורך השביל. אם אתם מתכננים להגיע במיוחד מאגם גארדה, מומלץ לשלב את הביקור עם אתרים נוספים בדולומיטים כדי לנצל היטב את יום הטיול.

טיפים לתמונה המושלמת באגם קארצה

לא במקרה אגם קארצה נחשב לאחד המקומות המצולמים ביותר בדולומיטים. כדי ליהנות מהצבעים העזים ומהשתקפות ההרים במים, מומלץ להגיע מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כשהשמש נמצאת בזווית נמוכה יותר והאור רך ונעים לצילום. גם ימים שקטים ללא רוח יספקו בדרך כלל את ההשתקפויות המרשימות ביותר.

אם אפשר, הימנעו מהגעה בשעות הצהריים של יולי ואוגוסט. לא רק שהחניונים והשבילים עמוסים יותר, אלא שגם האור החזק מקשה להבליט את צבעי הטורקיז והאזמרגד המפורסמים של האגם. מומלץ להקדיש כמה דקות להליכה לאורך השביל ההיקפי, שכן זוויות הצילום משתנות לאורך הדרך, ולעיתים דווקא נקודת התצפית הפחות עמוסה תספק את התמונה היפה ביותר.

הפוסט אגם קארצה: אגם הקשת בענן של הדולומיטים במרחק טיול יום מאגם גארדה הופיע לראשונה ב-אגם גארדה לישראלים.

אגם בראיס הוא אחת הפנינות של צפון איטליה, וזה ממש לא מובן מאליו. אז נכון שהנסיעה אליו מאזור אגם גארדה היא די מורכבת – ייקח לכם לפחות שלוש שעות לעשות את זה – אבל אם אתם רוצים לשלב את צפון איטליה והדולומיטים בטיול שלכם, הגעה לאגם נראית לנו כמו צעד חובה. הנה כל מה שחשוב לדעת על האגם, האטרקציות שהוא מציע, אפשרויות הטיול בו וטיפים כלליים שישדרגו את הביקור כאן.

מהו אגם בראיס?

אגם בראיס (Lago di Braies), הידוע גם בשמו הגרמני Pragser Wildess, הוא לא סתם אגם הררי. האגם ממוקם באזור דרום טירול בצפון איטליה, כחלק משמורת הטבע Fanes-Sennes-Prags Nature Park, בגובה של כ-1,500 מטר מעל פני האם. בשלושה מצדדיו הוא מוקף בפסגות מרשימות של הרי הדולומיטים, כשאת מירב תשומת הלב מקבל הר Seefokel שמתנשא לגובה של יותר מ-2,800 מטר. המשקעים מההרים האלו גם מספקים לאגם את המים.

אגם בראיס הוא טבעי, ונוצר בעקבות מפולת סלעים עתיקה שחסמה את נהר הבראיס. שטחו עומד על כ-31 הקטאר (כ-310,000 מטר רבוע), אורכו כ-1.2 קילומטר ורוחבו כ-400-300 מטר. העומק הממוצע שלו הוא 17 מטר, כשהעומק המקסימלי מגיע לכ-36 מטר. טמפרטורת המים כאן קרה בכל קנה מידה, כשבמקרה הטוב – כלומר, הימים החמים של הקיץ – היא מגיעה לכ-15-14 מעלות צלזיוס בלבד.

האגם בולט במראה עוצר הנשימה שלו, שמרשים כמעט בכל רגע נתון. צבע המים המיוחד של האגם – מעין תערובת של טורקיז, כחול ואזמרגד – נובע מהמינרלים שבמים ההרריים הקרירים. מסביב לאגם תמצאו תפאורה אלפינית מדהימה של יערות אלפיניים ופסגות הרים מושלגות, שמשתקפים במים ויוצרים ניגוד עם הגוון הכחול שלהם. התוצאה היא תמונות שנראות כאילו יצאו מתוך גלויה… או לפחות פוסט ויראלי באינסטגרם. חשוב לזכור שהמציאות היא לא אינסטגרם, ויכול להיות שהצבע יהיה לא בדיוק כמו שראיתם בתמונות (שבחלקן יש פילטרים). יש אנשים שמתאכזבים מזה, אבל לדעתנו המראות נעים בין מרשימים לעוצרי נשימה בכל מקרה.

מה עושים באגם בראיס?

טיול סביב האגם

הפעילות העיקרית והפופולרית ביותר סביב אגם בראיס בדולומיטים היא הטיול המעגלי סביב האגם. מדובר במסלול הליכה נוח יחסית באורך של כ-3.5 קילומטר, שאורך בין שעה לשעתיים בהתאם לקצב ההליכה שלכם ולמספר העצירות לצילום.

המסלול מחולק לשני חלקים שונים במאפייניהם:

• החוף המערבי: רחב, שטוח ונוח להליכה, מתאים גם למשפחות עם ילדים קטנים ולאנשים עם מוגבלויות ניידות
• החוף המזרחי: צר יותר ותלול יותר, כולל כמה מדרגות ומעברים מאתגרים, אבל מציע נקודות תצפית מדהימות

לאורך המסלול תוכלו לעצור בנקודות תצפית רבות, לצלם את מי הטורקיז, לשבת למנוחה קצרה בספסלים הממוקמים ממש  מול הנוף ולהתבונן באווזים והברבורים ששוחים באגם. יש גם כמה חופים קטנים עם אבנים, בהם אפשר לשבת ולהנות מהשלווה.

שייט בסירות משוטים

אחת החוויות המיוחדות ביותר באגם בראיס היא שכירת סירת משוטים מסורתיות שעשויות מעץ. הסירות האלו, עם הצבע האדום-חום המיוחד שלהן, הפכו לסמל של האגם ומופיעות באינספור תמונות מהמקום. השייט על האגם מאפשר לראות את הנוף מזווית אחרת לגמרי ולחוות את השלווה של המים הכחולים עם רקע ההרים המרשים, והוא כמובן גם חוויה גדולה עבור הילדים.

שירות השכרת סירות באגם בראיס פועל בעיקר בחודשים שונים לאורך השנה, כשלכל תקופה יש את שעות הפעילות שלה. בשנת 2025, לדוגמה, השירות נפתח בחודש מאי (16:30-10:00) והתרחב ביוני (17:00-9:00). בחודשים יולי ואוגוסט, שהם העמוסים ביותר בלוח השנה התיירותי של איטליה, זכינו לשעות פעילות מורחבות יותר (19:00-8:00). בספטמבר, תקופה מעולה להגיע לאגם גארדה, ניתן היה לשכור סירות בין השעות 9:00 ל-18:00. בחודשים אוקטובר ונובמבר, השירות פעיל בשעות 16:30-10:00. אם אתם מגיעים לאזור, מומלץ בכל מקרה לבדוק מראש את שעות הפעילות הצפויות בתאריך שלכם.

ניתן למצוא סוגים שונים של שייט:

שייט בסירות משותפות – 15 אירו לאדם עבור שייט של 15 דקות, נכון לשנת 2025, עם זמן המתנה של חצי שעה

שייט בסירה פרטית – האטרקציה הפופולארית ביותר כאן. תמורת 55 אירו, תוכלו לצאת לשייט של 45 דקות בסירות פרטיות של עד חמישה אנשים. שימו לב שאת השייט הזה אי אפשר להזמין אונליין אלא רק במקום עצמו

שייט ושהות במתחם באופן פרטי, לפני המוני התיירים, כולל שעה וחצי בהן הסירות הן רק שלכם. על התענוג תשלמו כ-450 אירו

חבילות משודרגות, שכוללות למשך מדריך פרטי, שמפניה ופרחים, או חבילה שמשלבת שייט בסירה ורכיבה על אופניים

צילום ונקודות תצפית

אגם בראיס הוא גן עדן לצלמים. נקודת התצפית הפופולרית ביותר והאיקונית היא מהחוף הצפוני של האגם, ליד בית הסירות (boathouse) המפורסם. מכאן תראו את התמונה הפנורמית הקלאסית, עם הפסגה של הר Seekofel ברקע, המים בצבע הטורקיז והסירות המעץ.

טיפים לצילום:

הזמן הטוב ביותר לצילום הוא בשעות הבוקר המוקדמות, כשהאור עדין והאגם שקט

גם שעת הזריחה היא קסומה במיוחד

שעות אחר הצהריים המאוחרות מציעות גם כן אור יפה, ולרוב הן רגועות יותר

במהלך טיול סביב האגם, תמצאו עוד הרבה נקודות תצפית מדהימות, במיוחד מהחוף המזרחי

הקפידו להגיע עם מספיק סוללה במצלמה או בטלפון הנייד. אתם צפויים להפעיל אותה לא מעט

שחייה

מבחינה טכנית, ככל הידוע לנו אגם בראיס הוא אזור טבע שמור, ולכן הרחצה בו אסורה. למרות זאת, שמענו בפועל דיווחים על לא מעט אנשים שכן נכנסו לטבילה קצרה. בכל מקרה, צריך לזכור שהמים כאן קרים מאוד גם בחודשי הקיץ, ומגיעים כאמור עד לטמפרטורה של 15-14 מעלות לכל היותר. 

אטרקציות נוספות באזור אגם בראיס

למרות שרוב האנשים מגיעים לאגם בראיס כדי לטייל מסביב האגם, לצאת לשייט וכמובן שגם לצלם אינספור תמונות, יש כאן כמה מוקדי עניין נחמדים שכדאי לשים לב אליהם. בחוף הדרומי של האדם מסתתרת קפלה קטנה ומקסימה, שנבנתה בתחילת המאה ה-20. מספרים שהארכידוכס פרנץ פרדיננד, יורש העצר האוסטרו-הונגרי, ביקר כאן ממש לפני שנרצח ביוני 1914.

במרחק של כמה קילומטרים תמצאו בקתת הרים חביבה (Malga Foresta), עם ארוחות מסורתיות אל מול הנוף האלפיני המרשים.

אם אתם שוהים באזור, יש עוד מקומות מדהימים בקרבת מקום:

הדולומיטים של Cortina d'Ampezzo: כ-45 דקות נסיעה, אזור הרים מרהיב עם טיולים, טלפריקים ונופים עוצרי נשימה.

Tre Cime di Lavaredo: אחד מסמלי הדולומיטים, שלוש פסגות סלע מרשימות עם טיול מעגלי פופולרי. כשעה מאגם בראיס.

Val di Funes: עמק ירוק עם נוף של כנסיות קטנות על רקע פסגות הררים, הנחשב לאחד המקומות היפים ביותר באיטליה. כשעה וחצי מהאגם.

Lago di Sorapis: אגם הררי נוסף עם מים בצבע טורקיז עוצמתי, מצריך טיול הליכה של כשעתיים. כ-45 דקות נסיעה מאגם בראיס.

Seceda: פסגה מפורסמת עם נוף פנורמי מדהים. כשעתיים מאגם בראיס.

מתי להגיע לאגם בראיס?

לכל עונה באגם בראיס יש את המאפיינים הייחודיים והיתרונות שלו. חודשי הקיץ הם העמוסים והמתויירים ביותר כאן, לטוב ולרע. רבים יטענו שהאגם נראה כאן במיטבו, יש מזג אוויר נעים לטיולים, השבילים נגישים וכל השירותים פועלים באופן שוטף, כולל השכרת הסירות. הבעיה הן שעומס התיירים כאן הוא גדול מאוד, מה שעלול לגרום לקשיים במציאת חנייה, לעומס תיירים שפוגע בשקט שאנחנו מצפים לו במקומות מהסוג הזה או אפילו לכך שהאגם ייסגר למבקרים לפרק זמן מסוים.

עונות המעבר הן אופציה מבוקשת מאוד, עם מזג אוויר נעים (גם אם קריר יותר), צבעים מיוחדים (כמו עלים בגוונים משגעים בחודשי הסתיו) ועומס תיירים מופחת. רוב השירותים בסביבת האגם פועלים, גם אם בשעות מצומצמות יותר. באביב תוכלו לקבל תפאורה מושלגת עוצרת נשימה ופריחת טבע, אבל עלול להיות קר לביקור, וחלק מהשבילים מוגבלים בגישה.

חודשי החורף, סביב החודשים נובמבר עד מרץ, משנים את התמונה לחלוטין. הנוף הוא חורפי והאגם קפוא, לטוב ולרע. לא תוכלו להבחין בגווני הטורקיז המזוהים עם האגם, אבל מצד שני שאומר אתם יכולים בחלק מהמקרים להחליק על הקרח. הטמפרטורה תהיה מטבע הדברים קרה מאוד, ויכול להיות מצב בו חלק מדרכי הגישה למקום יהיו סגורות. מספר התיירים כאן מצומצם יותר, וכך גם שעות הפעילות, כאשר בחודשים הקרים ביותר של השנה שירות השכרת הסירות אינו פועל.

חשוב מאוד: בחורף, בעיריית האזור מפרסמים מידע על מצב הקרח. אסור בהחלט להיכנס לאגם הקפוא אלא אם הדבר הותר רשמית!

המלצה: אם אתם מחפשים את החוויה הויזואלית המלאה עם מי הטורקיז והאפשרות לשכור סירה, הגיעו ביוני או בספטמבר. אם אתם רוצים להימנע מההמונים ואתם מוכנים לוותר על חלק מהצבעוניות, עונות המעבר הן בחירה מעולה. אם אתם אוהבים את החורף ורוצים חוויה ייחודית של אגם קפוא, הגיעו בחודשים הקרים בלוח השנה.

זכרו שמזג האוויר באלפים יכול להשתנות במהירות. גם בקיץ יכול להיות קר, במיוחד בבוקר ובערב. הכינו שכבות ביגוד שכוללות מעיל קל או פליז, נעלי הליכה נוחות (במיוחד בתקופות גשומות, בהן השבילים יכולים להיות בוציים) אבל גם כובע, משקפי שמש ואמצעי הגנה, כי קרינת ה-UV היא חזקה יותר בגובה.

איך מגיעים לאגם בראיס?

נסיעה ברכב פרטי

הדרך הנוחה ביותר להגיע לאגם בראיס היא ברכב. האגם ממוקם בקצה עמק Pragser Tal, כ-6 ק"מ מהכפר Braies, כשמרחקי הנסיעה משתנים בהתאם לנקודת המוצא:

מ-Cortina d'Ampezzo: כ-45 ק"מ, כ-50 דקות נסיעה

מ-Bolzano: כ-97 ק"מ, כ-1.5 שעות נסיעה

מ-Innsbruck, אוסטריה: כ-100 ק"מ, כ-1.5 שעות

מאגם גארדה: כ-235 ק"מ, כ-3 שעות

הנסיעה לאגם עצמה היא חוויה, עם נופים הרריים מרהיבים לאורך הדרך. 

הגעה בתחבורה ציבורית

אפשרות זו מתאימה בעיקר למי שמגיע בקיץ ואינו שוכר רכב. התחנה הרכבת הקרובה היא Niederdorf/Villabassa, וממנה ניתן לקחת את אוטובוס מספר 442 שמוביל ישירות לאגם בראיס, תוך כעשרים דקות. האוטובוס פועל באופן קבוע בחודשי הקיץ, עם הפרשים של כל חצי שעה בימי שיא.

טיולי יום מאורגנים

אפשרות נוספת לבקר באגם ברייס היא להצטרף לטיולי יום מאורגנים, שיוצאים מערים כמו בולזאנו ואפילו ונציה. הטיולים כוללים בדרך כלל תחבורה (מהמלון או מנקודת איסוף כלשהי), מדריך, ביקור באגם ואטרקציות אחרות שנמצאות במרחק נסיעה. שימו לב שבעקבות העובדה שאגם גארדה נמצא במרחק גדול מבראיס, לא ידוע לנו על יותר מדי טיולי יום שיוצאים מסביבת האגם.

הנה חלק מטיולי היום שמצאנו באתר Get Your Guide הפופולארי, שמציע בדרך כלל גם אפשרות לביטול חינם עד 24 שעות לפני:

לינה באגם בראיס

מי שרוצה להתעורר עם הנוף המרהיב יכול ללון במלון היחיד שנמצא על חוף האגם: Hotel Pragser Wildsee (המכונה גם Hotel Lago di Braies). זהו מלון מפואר בסגנון אלפיני מסורתי, עם נוף ישיר על האגם והרים. המלון מציע חדרים נוחים, בר ומסעדה, אפשרויות ספא וחניה חינם לאורחים.

המלון הזה הוא יקר יחסית, עם מחירים שמתחילים בסביבות ה-300-200 אירו ללילה. הביקוש למלון גבוה, בעיקר בחודשי הקיץ, והחדרים עשויים להיתפס חודשים מראש. אם אתם מתכננים לבקר כאן, מומלץ לשריין חדר מראש. 

בסביבת העיירה בראיס תמצאו מלונות נוספים בדרגות ובטווחי מחירים שונים, כמו שתוכלו לראות ברשימה הבאה.

אזורי לינה נוספים באזור כוללים את:

Monguelfo/Welsberg: כ-15 דקות נסיעה, כפר קטן עם מספר מלונות ומלונות בוטיק

Villabassa/Niederdorf: כ-15-20 דקות נסיעה, עיירה גדולה יותר עם אפשרויות לינה מגוונות

Dobbiaco/Toblach: כ-20 דקות נסיעה, עיר תיירותית עם מגוון ראוי של מלונות

Cortina d'Ampezzo: כ-50 דקות נסיעה, אתר סקי מפורסם עם הרבה אפשרויות לינה

חניה באגם בראיס – מידע חיוני

אחד האתגרים הגדולים ביותר בביקור באגם בראיס הוא החניה, במיוחד בעונת השיא של הקיץ. בשנים האחרונות, בעקבות עומס תיירים קיצוני (עד 17,000 מבקרים ביום!), הוטלו הגבלות מחמירות על הגישה לאגם. כמובן שאם אתם מגיעים עם התחבורה הציבורית, ההגבלות האלה לא חלות עליכם.

בחודשי הקיץ – בשנת 2025, למשל, מה-10 ביולי עד ה-10 בספטמבר – הגעה לאגם בראיס בין השעות 9:30 ל-16:00 אפשרית רק למי שהזמין מקום חנייה מראש. מחוץ לשעות אלה ולאחר ה-11 בספטמבר, ניתן להגיע בלי להזמין מקום מראש. במילים אחרות: כדי להימנע מהצורך בהזמנת חניה אתם יכולים להגיע עד השעה 9:30 בבוקר, מה שיאפשר לכם ליהנות מקצת שקט לפני נחיל התיירים, או לחלופין בשעות אחר הצהריים.

לפי האתר הרשמי של תיירות האגם, במאי 2026 תיפתח האפשרות להזמנת מקומות חניה לקיץ 2026. אנחנו ממליצים לעקוב ולהזמין מקום מראש במידת הצורך. 

החניה הראשית, שאתם  מזמינים אליה מקום מראש, היא P4 שנמצאת במרחק של כמה מאות מטרים מהאגם, ממש בסמוך למלון. ההזמנה מראש תאפשר לכם לשריין מקום קבוע למשך כל היום. אפשרות אחרת היא החניה P3, במרחק של כמה דקות הליכה מהאגם.

אופציה זולה יותר היא להגיע לחניון P1, בכפר Segheria/Ferrara שנמצא כ-5.5 קילומטר מהאגם, ומשם לקחת שאטל שיביא אתכם לאגם תוך כעשר דקות. אם אתם מגיעים לאזור בשעות ההגבלה בלי שהזמנתם מקום חניה מראש, סביר להניח שלשם יפנו אתכם.

מה עוד חשוב לדעת על חניה?

כדי להזמין, תצטרכו את מספר לוחית הרישוי של הרכב המושכר. אם אתם שוכרים רכב, תוכלו להזמין מקום חניה רק אחרי שתקבלו את הרכב ותדעו את מספר הלוחית.

בסופי שבוע וחגים, גם השעות המוקדמות יכולות להיות עמוסות. הגיעו מוקדם ככל האפשר

החניות מתמלאות מהר בקיץ, לפעמים כבר ב-7:00 בבוקר

תשלום בחניה הוא במכונות אוטומטיות. הכינו כרטיס אשראי או מזומן

שמרו על כרטיס החניה גלוי בשמשה הקדמית

טיפים כללים לביקור באגם בראיס

השביל המערבי של האגם נגיש לכיסאות גלגלים ולעגלות תינוק. החוף המזרחי מורכב יותר למעבר, עם מדרגות ושטחים לא אחידים בגובה שלהם

יש שירותים ציבוריים בסמוך לחניה הראשית ובכמה נקודות סביב האגם, בתשלום סמלי

במלון עצמו יש בית קפה ומסעדה שפתוחים לציבור המטיילים. המחירים די גבוהים, כיאה למקום תיירותי מאוד

ליד בית הסירות תמצאו את Emma's Bistrot, עם ארוחות קלות, קפה וחטיפים. המחירים גבוהים יחסית

אתם יכולים להגיע עם אוכל ושתייה משלכם, כדי לחסוך כסף, ולערוך פיקניק באחת הנקודות המיועדות סביב האגם

ניתן להגיע עם כלבים, כל עוד הם רתומים

אתם עשויים להיתקל בחיות בר באזור. שמרו על מרחק והימנעו ממגע או מהאכלה שלהן

האם כדאי לבקר באגם בראיס מאגם גארדה?

אגם בראיס הוא לא רק יעד תיירותי, אלא חוויה של טבע במיטבו. זה מקום שבו אתם יכולים לנתק מהשגרה, לנשום אוויר הררי צח, וליהנות מאחד הנופים היפים ביותר שאירופה מציעה. גם אם תצטרכו להתמודד עם עומסי תיירים וקשיי חניה, הרגע הראשון שבו תראו את המים הטורקיז עם רקע ההרים המושלגים יגרום לכל המאמץ להיות שווה.

אגם בראיס, כאמור, הוא לא הראשון שתחשבו עליו כשאתם מבקרים באזור אגם גארדה, מהסיבה הפשוטה שהוא נמצא במרחק די גדול משם. המרחק מהאגם עומד על כ-235 קילומטר, במקרה הטוב, וזמן הנסיעה ברכב מוערך בכשלוש שעות. זה מרחק לא מבוטל, ולכן חשוב להבין שביקור באגם בראיס כטיול יום מאגם גארדה יהיה מאתגר למדי. המסלול כולו ילקח בין 6 ל-7 שעות, רק בנסיעות הלוך חזור, מה שצפוי להיות קשוח עבור המשפחה הישראלית הממוצעת. אם יש לכם רק כמה ימים באגם גארדה, זה יכול להיות מתיש ולקחת יום שלם מהחופשה, על חשבון אטרקציות אחרות שזמינות יותר לשוהים באגם. לא מעט מטיילים באזור שרוצים לקבל טעימה מהטבע המרהיב של צפון איטליה, בוחרים באגמים קרובים יותר כמו אגם טנו בקצה הצפוני של גארדה, או אגם מולבנו שנמצא בגבול הדרומי של הדולומיטים, מרחק נסיעה של כשעה בלבד מהחלק הצפוני של האגם.

מצד שני, אם יש לכם זמן ואתם חובבי נסיעות ונופים, זו תהיה חוויה בלתי נשכחת. כמובן שאם אתם מתכננים חופשה רחבה יותר שמשלבת את אזור צפון איטליה והדולומיטיס, האגם הוא תחנה שאסור לוותר עליה. האגם מהווה נקודת מוצא מצוינת לטיולים נוספים באזור הדולומיטים, ואפשר להגיע אליו מערים כמו בויזאנו (שנמצאת במרחק של כ-100 ק"מ).

הפוסט אגם בראיס בדולומיטים נראה כמו גלויה. האם הוא האגם היפה בצפון איטליה? הופיע לראשונה ב-אגם גארדה לישראלים.

אגם טובל ממוקם בלב שמורת אדמלו ברנטה (Parco Baturale Adamello Brenta), בסמוך לרכב הרי הדולומיטים. האגם, הממוקם בגובה של כמעט 1,200 מטר מעל לפני הים, נחשב לקטן באופן יחסי: רוחבו עומד על כ-500 מטרים בלבד. למרות זאת, אם משווים זאת לאגמים אחרים באזור – כי לא כל אגם הוא אגם גארדה בממדים שלו – מבינים שדווקא מדובר באגם הגדול ביותר במחוז טרנטו (Trento)

 המראה שמקבלים כאשר יורדים לחוף הנמצא בגדות האדם ומשקיפים על כל היופי הזה, הוא באמת מהמרשימים שיש לצפון איטליה להציע. המים כאן הם מהצלולים ביותר שתמצאו, כאשר מגדות האגם תוכלו בדרך כלל לראות היטב את הקרקעית גם במרחק של כמה מטרים קדימה.

הטבע יצבע את האגם באדום

השורשים של אגם טובל נטועים בתחילת המאה ה-14, בה הוא נוצר עקב מפולת אבנים שהתרחשה באזור. בשנים עברו, האגם קיבל את הפרסום שלו בזכות תופעה יוצאת דופן: מדי שנה, לקראת חודשי הקיץ, הצבע של מי האגם היה משתנה לכחול לאדום בוהק. עובדה זו משכה לכאן תיירים מכל קצוות איטליה, ובשלב מסוים גם מרחבי העולם, והקנתה לאגם את הכינוי המסקרן של "האגם האדום". מרחיקי הלכת אפילו כינו אותו "אגם השטן".

למרות האגדה המקומית שמדובר בתזכורת מיתית לקרב עקוב מדם שהתנהל בקרבת מקום, בפועל ההסבר לתופעה הוא מדעי. שינוי הגוון הזה קרה עקב אצות מיקרוסקופיות שגדלו באגם ועלו עד למפלס העליון של האגם. התופעה הזו התרחשה מדי שנה עד שנת 1964, ומאז כבר לא מתקיימת. גם לכך אפשר למצוא הסבר ביולוגי די פשוט: כמות האצות באגם ירדה משמעותית מהסיבה הפשוטה שאין להן תזונה מספקת במי האגם. יש התולים זאת בחקלאות המקומית ובהתחממות הגלובאלית, שגם היא כידוע מעשה ידי אדם במידה מסוימת. אמנם האצות עדיין קיימות כאן – זוהי אחת הסיבות שאסור להיכנס לטבול במים – אבל בריכוז נמוך יחסית שלא מספיק כדי לצבוע את המים באדום. תוכלו לקרוא עוד (באנגלית) על התופעה באתר הבא.

סיבה נוספת שהקנתה לאגם חלק מהפרסום שלו קשורה לדובים החומים, שבשנים עברו היו מסתובבים כאן בכמויות די מרשימות: זו הסיבה לכך שעל גבי סבל האגם, מתנוסס דוב. הדובים מצאו את האזור כאידיאלי עבורם במשך שנים, אלא שגם כאן מספר הדובים ירד עם הזמן. בשנים 2002-1999 נערך כאן פרויקט מרשים של שיקום אוכלוסיית הדובים.

אז מה אפשר לעשות בסביבת אגם טובל?

גם אם האגם כיום לא משנה את הצבע שלו לאדום, עדיין תוכלו להיתקל כאן בלא מעט צבעים משגעים. כי אתם מבינים, בדומה לאגמים אחרים בצפון איטליה ובדולומיטים – דוגמת אגם טנו המרהיב – גם אגם טובל מציע גוונים מהפנטים של טורקיז וירוק, שמשתנים באופן תדיר על פי מזג האוויר ותנאי התאורה הטבעית. בחורף אתם יכולים להוסיף למשוואה גם את ההרים המושלגים, היוצרים יופי של תפאורה.

אגם טובל, חשוב לציין בנקודה הזו, הוא לא המקום בו תמצאו שורה ארוכה של אטרקציות: בשביל זה יש את האגמים הגדולים והמתוירים יותר. הסיבה העיקרית להגיע לאגם היא פשוט כדי ליהנות מכל היופי הזה, של המים הצלולים המוקפים ביערות של עצי מחט (שבחלק מהמקרים מגיעים ממש לתוך קו המים) ובצוקים נישאים. למרבה הצער מומלץ מאוד שלא להיכנס כאן למים, גם לא לשכשוך או לטבילה קטנה, מהסיבה הפשוטה שהאצות עלולות להיות רעילות במידה מסוימת עבור האדם. 

גם בתנאים האלו, אנחנו עדיין אנחנו ממליצים להגיע לאגם מכמה סיבות. מעבר לאפשרות הקוסמת לצלם תמונות מרהיבות ולערוך פיקניק על גדות האגם, אתם יכולים להקיף אותו במסלול מעגלי של כ-4 קילומטר. המסלול נמשך כשעה וחצי עד שעתיים, תלוי בקצב ההליכה שלכם, אבל מומלץ להקדיש לו בכל מקרה כשלוש שעות לפחות כי בכל זאת יש עצירות מנוחה ולצילומים. אל תפספסו הזדמנות להסיט את המבט לכיוון המים, שם תוכלו להבחין בדגים, בצפרדעים ובחלק מהמקומות גם ביצירות פיסול מעץ שמשתלבות מצוין בתפאורה הטבעית. לאורך המסלול תמצאו גם כמה בקתות קטנות. אחת מהן היא "בית האגם האדום" (House of the Red Lake), מעין מוזיאון זעיר שפתוח בחודשי הקיץ ויאפשר לכם ללמוד מעט על ההיסטוריה והתופעות הטבעיות הייחודיות שלו.

למרות שהמסלול מישורי ולא נחשב למורכב יותר מדי לביצוע, ולמרות שכן אפשר לעשות את המסלול סביבו עם עגלה, לא תמיד זה נוח. לכן אם אתם מגיעים עם ילדים קטנים, ביקור באגם הוא סיבה מצוינת לחשוב על להוציא את המנשא מתא המטען של הרכב. בכל מקרה כדאי להצטייד בנעלי הליכה סגורות. 

אם אתם מגיעים רק כדי להתרשם מהיופי של האגם ולא לצאת למסלול ההליכה, גם שעה יכולה להספיק. כיאה למקום בו הטבע מדבר, לא תמצאו באגם טובל יותר מדי תשתיות תיירותיות. מומלץ להביא יחד אתכם אוכל לפיקניק. אפשרות קוסמת אחרת היא לעצור בבית הקפה של מלון Chalet Tovel בקצה הצפוני של האגם. מקום אירוח זה הוא היחידי הנמצא על גדות האגם, והוא נחשב לאחת האפשרויות היותר רומנטיות עבור זוגות המגיעים לדולומיטים. אתם לא חייבים לישון כאן כדי ליהנות מהמטעמים של בית הקפה, שפותח את שעריו גם בפני מבקרים חיצוניים. אופציה מומלצת אחרת היא לבקר במסעדות הנמצאות במרחק של כמה מאות מטרים מהאגם, ובחלק מהמקרים משקיפות אליו, דוגמת המסעדה של מלון האגם האדום (Hotel Red Lake).

איך מגיעים לאגם טובל?

יש לציין שהדרך לאגם טובל אינה פשוטה באופן יחסי, והדרך הנוחה ביותר להגיע אליו (יש שיגידו – הכמעט יחידה) היא באמצעות רכב שכור שיעשה את דרכו בדרך מעט מפותלת ומורכבת לנהיגה. מאגם גארדה, הדרך אליו נמשכת כשעה וחצי-שעתיים לפחות, תלוי מאיזה חלק של האגם אתם מגיעים, ככה שהוא בהחלט נגיש בתור טיול יום למי שרוצה לקבל טעימה מסוימת מהנופים של הדולומיטים. למרות שהדרך לאגם טובל אינה פשוטה לנהיגה באופן יחסי, היא עוברת בין השאר בין עמקים ומטעי עצים, כך שהיא מרשימה בכל קנה מידה. באיטליה, כמו באיטליה, גם הנהיגה ברכב יכולה להיות אטרקציה תיירותית בפני עצמה. לפחות עבור שאר נוסעי הרכב, כי הנהג הרי חייב להיות מפוקס באופן מלא בכביש. 

הדרך הפשוטה ביותר למצוא את המקום היא פשוט להגדיר ב-Waze או בתוכנה מקבילה נסיעה ל-Lago Tovel, שאמורה להוביל אתכם עד לחניה של המקום (Parkplatz Lago di Tovel). משם מגיעים לאגם בהליכה של כמה מאות מטרים, לצד נהר סוער, עד שהאגם מתגלה בשלב מסוים. 

שימו לב! אגם טובל סגור בדרך כלל בחודשי החורף, החל מנובמבר ועד מרץ. זאת ועוד, שהיו בשנים האחרונות מקרים בהם דרכי הגישה לאגם נחסמו, בעקבות עבודות בכביש וסיבות נוספות, ולכן מומלץ לבדוק מראש האם במועד הביקור שלכם באיטליה יש קושי כלשהו לבקר כאן. כשאתם מחשבים מסלול מהמלון שלכם או מהאטרקציה בה אתם נמצאים, עשו בדיקה קצרה של הדרך כדי לראות האם יש חסימות או שינויים בכבישים. 

מכיוון שסרטון אחד יכול להיות שווה אלף מילים, הנה קליפ קטן לסיום שמראה את היופי של אגם טובל:

הפוסט טובל וקסם לידו: היופי הבלתי נתפס של אגם טובל הופיע לראשונה ב-אגם גארדה לישראלים.

אגם מולבנו: כמה עמוק, כמה כחול, כמה יפה

אגם מולבנו נחשב בעיני רבים לאחד האגמים היפים באיטליה: למעשה, בשנת 2021 הוא הוכתר בפעם השביעית לאגם היפה ביותר בארץ המגף (וזה ממש לא הולך ברגל). הוא נמצא בסמוך לעיירה בעלת אותו שם, הממוקמת בלב הדולומיטים בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים: זהו האגם האלפיני הגדול ביותר הנמצא בגובה הזה. אורכו כ-4.5 מטרים, רוחבו כקילומטר וחצי והעומק הממוצע שלו הוא 47 מטר. העובדה שהעומק המקסימלי שלו עומד על לא פחות מאשר 124 מטר (!), הופכת אותו לאגם האלפיני העמוק המשתייך למחוז טרנטו. טוב, לפחות ברוב השנה כי מדי שנה בחודשי החורף מרוקנים חלק ניכר ממימי האגם. בשנת 1952 רוקן האגם לראשונה לחלוטין, על מנת להקים את הצינורות והתשתית הדרושה לבניית תחנת כוח.

מעריכים שהאגם נוצר לפני כ-3,000 שנה. מאז ועד היום, אי אפשר להתעלם משילוב הצבעים כאן. האגם בולט בגוונים הכחולים שלו ובמים הצלולים, בהם תוכלו להבחין בקלות בדג העשירה שבו (גם סביבת האגם עמוסה בבעלי חיים יבשתיים, בהם נוכל להיתקל). ההרים של רכס ברנטה משתקפים לעיתים במים ותורמים לחגיגה לעיניים. הגוונים משתלבים נהדר בחלק ניכר מימות השנה עם המדשאות הירוקות והעלים הכתומים/אדמדמים בתקופת השלכת.

סביב האגם מגוון רחב של פעילויות, בעיקר בזמני השיא של עונות התיירות שמושכת לעיירה הקטנה (בה כ-1,000 תושבים בלבד) המוני מטיילים. אפשר לשכור סירת פדלים או קאנו להפלגה קצרה בין המפרשיות השטות במים ברוב חודשי השנה, לבחור בהליכה רגלית סביב האגם (כשלוש שעות), להשתתף במשחק ספורטיבי באחד ממגרשי הכדורגל, טניס, כדורעף חופים ואחרים הפזורים כאן ועוד. משפחות עם ילדים ישמחו לנוח בחופים שמציעים מגוון מתקנים לילדים, ארגזי חול ומיני גולף לילדים. מפתה מאוד לטבול במים, אם מזג האוויר מאפשר זאת, ויש כאן גם פארק מים נחמד מאוד לילדים.

ניתן פשוט לצאת לטיול רגלי מהעיירה עצמה, אפילו “ללכת לאיבוד” בין לא מעט נקודות חן: למשל, מפלונים קטנים ומעליהם גשרי עץ. אפשר בהחלט להוריד כאן הילוך וליהנות מתחושת החופש.

אטרקציות שמגיעות לגבהים חדשים

בסביבת אגם מולבנו אפשר להעביר יום שלם, אפילו יותר. אחת האטרקציות המבוקשות באזור היא רכבל שעולה אל הר פרדל (Pradel) המשקיף על כל היופי הזה מלמעלה. למעשה, מדובר כאן בשני רכבלים נפרדים. הראשון יוצא ממרכז העיירה מולבנו והוא ייקח אתכם בקרון סגור, המיועד לכ-6-4 נוסעים, עד לגובה של כ-1,350 מטר. בנקודה זו יש נקודת תצפית, מדשאה, מסעדה ואפשרות לעלות לרכבל הנוסף (Pradel – Palon di Rovre). רכבל כיסאות זוגיים תלול יותר, שאולי יפחיד מעט את הצעירים או את אלו הסובלים מפחד גבהים, ייקח אתכם לגובה של כ-1,530 מטר. 

מהנקודה העליונה של הרכבל תוכלו לצאת לכמה מסלולים רגליים (וגם אופניים) בדרגות קושי שונות, ליהנות ממתחמי משחקים לילדים או לעשות פיקניק בנקודה המשקיפה לנוף המרהיב. יש כאן פעילויות המשתנות בהתאם לעונות השנה, כך שבחודשי החורף תוכלו למשל לצאת לסקי. בשאר חודשי השנה, במרחק קצר מהנקודה העליונה תמצאו את:

• פארק החבלים Forest Park המציע מסלולים מאתגרים בין העצים בדרגות קושי שונות: החל ממסלול למתחילים המיועד לגילים 7-4 הכוללים רשתות ובתי עץ קטנים ועד למסלולים מאתגרים בגובה של כ-10 מטר מעל פני הקרקע ומיועדים לילדים בני 17-12 בליווי מבוגר. הפארק פתוח בחודשים מרץ עד ספטמבר
• Percorso Degli Scoiattoli – פארק חיות בר חביב המשמש חווה לימודית
• Sciury's World – מסלול רגלי מודרך לילדים בעקבות סלעים. ללא תשלום, אבל בשעות הבוקר בלבד (12:30-9:30)
• מסעדה הממוקמת בתוך בקתה כפרית ציורית
• מרפסת תצפית
• ועוד

הפוסט אגם מולבנו: גן עדן דולומיטי הופיע לראשונה ב-אגם גארדה לישראלים.